אחרי השימוש בטכניקה, כבר לא מעניין אותי מה אומרים עלי ועל הגוף שלי, קיבלתי סוג של בטחון בעצמי ובמעשיי והפכתי בלתי תלויה בכל האנשים שחשבתי שלא אוכל להסתדר בלעדיהם.

ברגע שעשיתי את העבודה על השיחרור מהגוף - שהייתי כלואה בו 16 שנים מאז התאונה ,אני בכלל לא חוששת לקבל ביקורת ואני מקבלת המון מחמאות על הופעתי ,כפי שאני בדיוק!

ורדה ברונר, קיבוץ גשר.

אני מרגישה ממש תחושה של התעלות, של חיבור חדש של נוכחות חדשה ביני לבין הגוף שלי
מערכת יחסים שנפתחה של אהבה, של חברות, של הערכה מאוד מאוד גדולה ששינתה לי את כל התייחסות לקיום שלי. חוויה מומלצת, משנת חיים.

יעל ארנון, מטפלת הוליסטית.

“היה לי בלתי נתפס להבין שאפשר להגיע למקום בו אני שלמה עם הגוף שלי, הפחד הכי גדול שאם אכן אני משלימה עם גוף שמן אני אהיה עוד יותר שמנה . וראה איזה פלא כבר ימים שבלי לחשוב על זה ובלי כל לחץ,פתאום שמתי לב שאני אוכלת הרבה פחות מהרגלי. תודה לכם על השחרור. תודה על גוף חדש! פנינית בלסר (מאמנת)

עברתי תהליך של שחרור מהבעלות על הגוף שלי, הפרשנויות והרגשות

קורס מעולה. בעזרת התרגולים וההדרכה עברתי תהליך של שחרור מהבעלות על הגוף שלי, הפרשנויות והרגשות, זיהיתי לאיזה חופש אני מגיע ללא המחשבות שלי. הקורס מעולה.
תודה, תודה, תודה
עובדיה מור

הקורס על הגוף עבורי הוא מסע אל הנשמה ואל המהות דרך הגוף. בקורס למדתי לקבל את עצמי ויותר מזה להבין עוצמת הגוף שתומכת בי. דרך התרגילים הרבים והמגוונים ראיתי את המקומות שאני שופטת בחיים ביתר בהירות שעדיין צריך לעבוד אליהם. הקורס נותן פתח בצורה אינטנסיבת להגיע למקומות קסומים בתוכי שבדרך כלל לא מתעסקים איתם ויצאתי עם הרבה חמלה עבור גוף ואהבה אל עצמי. ממליצה בחום,

מירי

פיברומיאלגיה. המחלה שצריך לחיות איתה. וכל מה שהיא עושה זה להקשות על החיים. כאבים בכל הגוף, עייפות שלא נגמרת. ערפל מוחי וקשיים מנטליים, והרשימה עוד ארוכה, כמעט לא נגמרת. המחלה שנמצאת בכל פינה בגופנו ובחיינו, כל חולה בפיברומיאלגיה יודע/ת, וכל בן משפחה ואוהב קרוב מודע, לקשיים ולתסכולים שהחולה והסביבה חווים

היום יש לי כלי להוריד את המסכה מעל פני המציאות, ולחיות כל רגע בשמחה, לחיות את החיים עצמם. להיות אדם בוחר באמת, לא להיגרר ליד החיים, להודות ולשמוח במה שיש. להכיר ולהוקיר את האנשים שסביבי כמות שהם וכך גם את גופי, כאביי וקשיי. לפקוח עיניים ולקום אל מציאות אהובה.

רחל רותם, מאמנת ומטפלת, מושב שמעיה.

 אחרי שנים רבות של סדנאות במגוון רחב של גישות עם טובי המורים בארץ ובעולם, הגעתי לשיטת "העבודה".  

חקרתי את המחשבות על אבא שהיה "אלים",הילדה שיחררה את הסיפור, את האב, את האלימות. אך הגוף של הבוגרת, נשא עדיין את זיכרון הפגיעה. זכר ולא שחרר, את המשקל שאסף מילדות.

בקורס בהנחייתו של אריק פלד, חווה גופה את השחרור מסיפור הכאב, אותו נשבעה הילדה שהייתה, שלא לחוות עוד לעולם. כאן - היא הסכימה, לתדהמתה ולהפתעתה, לחוות אותו שוב, מבחירה. בגופה כבגירה, היא התמסרה לכאב, התמזגה וחגגה, כי לא נותר עוד דבר מלבד השמחה. שמחת השחרור. כי לא היה עוד צורך בסיפור. לא היה עוד מה לזכור או לשכוח. נותרה רק שלווה... התמסרות שקטה... התמזגות באהבה... לכל מה שבא... פשוט ככה... ועל כך היא אסירת תודה.

ו.ש. מרמת-גן

מאז נפלו עלי השמים (לפני כשנה),אני מגלה לאורך המשא/ המסע שלי,את טובו ויופיו של היקום. הנה בתוך הכאב, הסבל והחרדות למדתי צעדים כל כך משמעותיים בהם אני לומדת להפריד סבל מכאב, לומדת לא להיבלע בתוך הפחד והיאוש, לומדת לחוות את היופי, החמלה והאהבה המצויים כאן ועכשיו סובבים אותי ובתוכי. היכולת לחקור (במקום להילחם) מחשבות הטורדניות מפנה מקום לגילוי עוצמות הנפש שבי ( עוצמות הקיימות בכל אחד , אם רק יודעים לגלותן). יש בי היום הרבה יותר פתיחות לחוות את האור והשפע , להתחמם ולהתנחם בשעות קשות.

המון המון תודה ואהבה

חגית פלד.

אין לי ספק שזהו אחד הכלים הרוחניים החזקים ביותר עבור אנשים לחופש אמיתי. 

באהבה, נינה

אני נכה 100% ומרותק למיטה לרוב. בקורס לאהוב את הגוף, הרגע בו אריק בשרטוט פשוט דייק את רמת הזהות, המובחנות והניתוק של אני וגופי היה נקודת ״אאוריקה מצאתי״.
חלפה בראשי המחשבה ״ב״ה שהתאונה התרחשה״.  מערבולת הרגשות שבאה בעקבותיה היתה מפתיעה ומפחידה בו זמנית.  משכחה ההמולה, אמרתי לעצמי ״הנה קרן אור חדרה לחדר החשוך והמסוגר הזה, והאירה אותו לתמיד״.

אני מוצא את עצמי בכל יום מבין יותר, מרגיש יותר, מיישם יותר.

בהוקרה עמוקה,

צח סרור